דוד ואח' נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תובענה שהוגשה כנגד הנתבע, שהוא בנק, בגין הפסדים שנגרמו לתובע, לכאורה, כתוצאה מהתנהלותו.

לטענת התובע, בהיותו מנהל מסחר בני"ע באמצעות האינטרנט, מסחר אשר כלל רכישה ומכירה של ני"ע מסוג אופציות. לטענתו, ביום 15.06.2011, בצע מספר פעולות בחשבון הני"ע, כאשר רכש ני"ע מסוג אופציות ולאחר מכן ביטל הרכישה, אלא שהוברר למחרת, כי ביטול הרכישה לא נקלט בחשבון, האופציות נרכשו, מחירן ירד, הבנק פדה ני"ע אחרים שהיו בחשבון לכסוי חלק מיתרת חובה שנוצרה, והתובע נותר בלא כסף בחשבונו ועם יתרת חובה.

לטענת הנתבע, התובע הינו לקוח מתוחכם של הבנק, אשר החזיק בחשבון נשוא כתב התביעה כחשבון לני"ע בלבד, בלא מסגרת אשראי. כל אותו הערב היה צמוד למחשב ובצע פעולות רבות של רכישה ומכירה של ני"ע, כך שיכול היה גם להווכח בזמן אמת שהוראת הביטול הרלבנטית, ככל שניתנה, לא נקלטה (על אף שעצם מסירת הודעה זו מוכחשת). עוד נטען, כי הראיות מצביעות על כך, שהנתבע ידע גם ידע על כך, שרכש את הני"ע מסוג האופציות, ולא מסר כל הודעת ביטול, אלא שניחם על רכישתם, והא ראיה – שבאותו הערב טרח לרוקן החשבון כמעט כליל, משך סך בן 4,000 ₪ במזומן באמצעות מכשיר כספומט וכן ביצע העברות אינטרנטיות של מעל 40,000 ₪ שהיו לו ביתרת זכות לחשבונות של בת זוג ושל אשתו לשעבר.

עוד נטען, כי הבנק יצר קשר עם התובע מספר פעמים ואף זימן אותו לפגישה דחופה בשל יתרת החובה שנוצרה, רק כאשר לא היתה תגובה נמכרו, בלית ברירה, ני"ע לכסוי יתרת החובה, וזאת יום אחד לפני פקיעת האופציות, שעלולה היתה להעמיד הבנק הנתבע בפני שוקת שבורה.

הבנק הנתבע הגיש גם תביעה שכנגד, בה דרש מהתובע לכסות יתרת החובה שנותרה בחשבון לאחר מכירת הני"ע שנותרו בחשבונו.

לאחר ששמעתי הצדדים, מצאתי לדחות התביעה ולקבל התביעה שכנגד.

התובע עשה רושם של לקוח אינטליגנטי, מניפולטיבי, צורפו לכתבי הטענות של הנתבע ראיות על כך, כי נוהג לבצע פעולות מורכבות בחשבונו באינטרנט, באינטנסיביות גבוהה. לא מצאתי ליתן אמון באופן בו הציג הדברים.

למעשה, מעלה התובע טענה בעלמא, כי מסר באמצעות האינטרנט הודעת ביטול לרכישת האופציות מיד לאחר רכישתן, אך הודעה זו לא נקלטה. טענה זו היה על התובע להוכיח, ומשלא הוצגה כל ראיה התומכת בה – מעבר לעדות התובע עצמו בעלמא, אשר ללא ספק מתחרט היום על רכישת האופציות שהביאה לריקון חשבונו – אין ניתן לקבוע, כי ניתנה הודעת ביטול שלא יושמה, ומשכך גם, אין ניתן לקבוע, כי הבנק הנתבע נהג שלא כשורה.

בפני הדיין מה שעיניו רואות, ומה שיש בחשבון הבנק הוא הוראת רכישה של האופציות באותו הערב, ולא הוראת ביטול.

יתר על כן, פעולות התובע בסמוך לאחר הרכישה, כולל ריקון החשבון ואי-הגעה לבנק להסדיר יתרת החובה, תומכות בטענות הבנק הנתבע, כי התובע רכש הני"ע האמורים בידיעה מלאה, אלא שלאחר ירידת השער שלהם ניחם, כאמור, על הרכישה.

אשר לפעולות שביצע הבנק בימים שלאחר מכן – קרי: מכירת ני"ע לכסוי יתרת החובה – המדובר בפעולות מתבקשות להקטנה ולצמצום של הנזק שנוצר לו, ואין לתובע אלא להלין על עצמו כאשר ניתק הקשר עם הבנק ולא הגיע להסדיר יתרת החובה שנוצרה.

בנוגע לתביעה שכנגד – פשיטא, כאשר נותרה יתרת חובה בחשבון, גם לאחר מכירת תיק הני"ע, והתובע ניתק קשר עם הבנק – עליו לכסותהּ.

סוף דבר, לאחר שקראתי כתבי הטענות, שמעתי הראיות ושקלתי טענות הצדדים, הנני מורה על דחית התביעה העיקרית, ומקבל התביעה שכנגד, במובן זה שעל הנתבע שכנגד (התובע בתביעה העיקרית) לשלם לתובע בתביעה שכנגד (הנתבע בתביעה העיקרית) סך בן 8,817 ₪, בתוספת רבית והצמדה מיום 04.09.11 ועד למועד התשלום בפועל. כן מחיב הנתבע שכנגד (התובע בתביעה העיקרית) לשלם לתובע בתביעה שכנגד (הנתבע בתביעה העיקרית) סך בן 800 ₪ כהוצאות משפט, בתוספת רבית והצמדה מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: